תקופת הבחינות תמה (מזל טוב למי שחוגג), ואני חייב לכתוב על משהו שמפריע לי כבר הרבה זמן. אין הרבה דברים שאני שונא יותר מדיוני MVP במרץ, אבל זה אחד שאנחנו חייבים לעשות:
נשבר לי לשמוע את כולם – אתכם בתגובות, את כל הכתבים בעולם, את החבר'ה של הplay by play במשחקים – מספרים לי כמה קאווי "מועמד ראוי לMVP". כמה "צריך להתחשב בו בדיון" או כמה "מה שהוא עושה העונה צריך להילקח בחשבון".
עבורי, זאק לואו – גורו NBA שהכתרתו לכתב הNBA הטוב בעולם "צריכה להילקח בחשבון" – היה קצת יותר בכיוון לפני חודש:
אבל גם הוא נשמע קצת מסויג, אז אני פשוט אגיד את זה חד וחלק – מה שלא ראיתי שאף אחד חוץ מחברים שלו לקבוצה עשה:
אם העונה נגמרת היום (או ממשיכה באותו הקצב) – קאווי לאונרד אמור להיות הMVP של הליגה
זה לא אמורה להיות החלטה של פה אחד – זה לא יהיה מפתיע או שערורייתי אם התואר ילך לווטסברוק או להארדן (אני חושב שאפשר לפחות להסכים שזו התחרות השנה). אבל זו תהיה טעות. הקייס של לאונרד לMVP נשען על שני טיעונים עיקריים והנה הם לפניכם:
הגנה:
זו נקודה שיותר עוסקת במהות הפרס מאשר בשחקן עצמו. בכדורסל יש שני צדדים למשחק – והחשיבות שלהם לניצחון פחות או יותר שווה. אז למה יש לנו פרס לשחקן ההגנה של השנה, אבל לא לשחקן ההתקפה של השנה? וחשוב יותר – מה זה אומר על הדרישות מהMVP של הליגה? איך צריך לשקלל הגנה והתקפה כשניגשים לדרג מועמדים לפרס הזה?
בהיעדר קונצנזוס או כללים ברורים בנושא – ובפלאשבק מבעית לאינפי 1 – אני נאלץ לפתור את הבעיה "לפי הגדרה". Most Valuable Player מתרגם באופן חופשי ל"השחקן בעל הערך הכי גבוה". כשהמטרה היא לנצח משחקי כדורסל, הערך של השחקן נמדד על פי היכולת שלו לעזור בזה, ולכן אני עומד לתת קרדיט זהה להגנה ולהתקפה בדיון הזה.
וזה נותן לקאווי יתרון עצום על פני התחרות. אני לא עומד לריב על אם הוא שחקן ההגנה של הליגה גם השנה או באיזה מקום הוא, אלא פשוט לשים את זה במושגים פשוטים יותר – אתם מעדיפים שחקן טופ 3 התקפית וממוצע ומטה הגנתית (בליגה של 400 שחקנים), או שחקן טופ 10 התקפית וטופ 5 הגנתית?
בעיני זו לא שאלה.
ניצחונות:
נכון לעכשיו, הספרס ב51-14. זה 78.5% אחוז ניצחונות – קצב של 64 ניצחונות בעונה.
אני חוזר שנית – בעונה שבה כמעט כל הסגל (למרכוס, גאסול, פארקר, גרין) בעונת שפל, הספרס בקצב ניצחונות שישים אותם בין 20 הקבוצות הכי מנצחות בהיסטוריה של הליגה בעונה רגילה. אגב, 64 ניצחונות זה גם יותר ממה שכל אחת מקבוצות השושלת של טימי-פארקר-מאנו אי פעם עשתה, וזו תהיה העונה השנייה בטיבה בהיסטוריה של הספרס אחרי העונה שעברה:
וקאווי לא בדיוק עמד בצד והסתכל כמו פעם. הוא קלע את סל הניצחון מול אינדיאנה על הפרצוף של פול ג'ורג' לפני פחות משבועיים, היה קריטי בשתי ניצחונות הארכה שהיו לספרס מאז מול מינסוטה וניו אורלינס, ועשה את זה ליוסטון השבוע:
https://www.youtube.com/watch?v=EyLBtiBu1oM
ואגב – הספרס 6.5 משחקים לפני יוסטון, ו14.5 משחקים מאחורי אוקלוהומה סיטי. #רקאומר.
טיעוני נגד לטיעוני הנגד:
"הצוות המסייע שלו הרבה יותר טוב משל חלק מהמועמדים האחרים" – יש בזה משהו. אבל האם זה באמת נכון? הנה חידה כיפית – מי השחקן השלישי הכי טוב בספרס העונה? גאסול? פארקר? מילס? אני אפילו לא יודע. מה שאני כן יודע שזה לא יותר טוב מהשחקן השלישי הכי טוב ברוקטס (אנדרסון/קאפלה/אריזה) בקאבס (לאב) או בווריורס (אני אפילו לא אכנס לזה).
"יש לו את המאמן הכי טוב בליגה" – גם נכון. אבל זה לא שלאחרים יש מאמנים מהליגה האדריאטית. הפער בין פופ לדאנטוני קר או לברון (הייתי חייב להחליק את זה פנימה) לא כזה עצום ויותר מזה – אני זוקף לזכותו של השחקן את העובדה שהוא מסוגל למקסם את היכולת שלו תחת מאמן מצוין ודומיננטי. זה לא משהו שכל שחקן יכול לעשות.
"הוא אפור" – תרתי משמע. שוב, נחזור להגדרה – "השחקן בעל הערך הכי גבוה". סיכמנו שכשהמטרה היא ניצחונות הערך הוא לעזור לנצח משחקים. האם פרסומות, ראיונות מצחיקים או כריזמה תורמות לערך בצורה המדידה הזו? לא.
"אבל ווסטברוק" – לא התייחסתי אליו בכוונה עד עכשיו, פשוט כי בעיני לא ייתכן ששחקן שבדרך לנצח 46 משחקים העונה יזכה בתואר רק בגלל השיטה העשרונית – כמו שמתן גילור שלנו אוהב לשים את זה. אין בעיה שיקבל קולות למקום השלישי או השני, אבל לא לראשון. אתם מוזמנים לחלוק עליי, אבל אני מקווה שהעיתונאים שמצביעים לא יעשו את זה.
זהו. אני מקווה שהצלחתי לשכנע שיש פה יותר מ"קייס לגיטימי" או "מאמץ ראוי לציון" עבור קאווי לMVP, אלא טיעון עובדתי מנצח. אני לא יודע אם הוא יזכה בתואר השנה או לא (ואם צריך להמר אני הולך על ה"לא"), אבל הגיע הזמן שנפסיק להתייחס אליו כאל מועמד מן הצד.
תעקבו
ככל שהוא ממשיך לשחק ברמה הזו, ככה הטיעון שלו מתחזק.
אותי שכנעת
כנ"ל
גם ככה הייתי בעד, עכשיו סידרתי לי בראש את הטיעונים כשאני אצטרך להתווכח בנושא או לשמור על כבודו.
יותר פשוט אני אפנה את המתנגדים ישירות לכאן יעשה לי את החיים קלים יותר.
שמח לעזור.
100+
סוף סוף!
ללא ספק tם הוא זוכה – זה בזכות, ולא בחסד.
רק לציין שלדעתי ההגנה שלו העונה לא עד כדי כך יותר טובה מזו של לברון.
ובהתקפה, לברון משמעותי למשחקה של הקאבס יותר מקאוויי לספרס.
(קאוויי השנה מוריד את ממוצעי השחקנים עליהם הוא שומר ב-0.8% , לברון ב-3.4% ,
קליבלנד ללא לברון סופגת 4.3 נק' ב-100 פוזשנים יותר מאשר אתו על הפרקט, הספרס ללא קאוויי סופגים 8!!! נק' פחות ב-100 פוזשנים מאשר יחד אתו).
כמובן שאי אפשר להתעלם מנתון הניצחונות,
שם ללא ספק לקאוויי חלק אדיר בהצלחת הקבוצה.
כאמור –
מגיע לו, בזכות, ולא בחסד.
אבל את אותו הדבר אפשר לכתוב בלב שלם גם על הארדן ולברון.
אתה קוואי הייטר 🙂 …
גיא אני חייב להגיד כאן משהו.
אני גם מאד התלהבתי מהיכולת להפיק נתונים הגנתיים ממצלמות המעקב. ככל שחולף הזמן אני לומד שהנתונים הנ"ל כמעט חסרי משמעות. מבחינה סטטיסטית לא ניתן להפריד את הרעש מהמהות. זה נובע בעיקר מכך שאלו נתונים מבוססי קרבה. כלומר אין להם באמת יכולת לשקף עד כמה שחקן זה או אחר שומר טוב או לא. כמעט עבור כל שחקן יהיו תנודות עצומות בין השנים ולאורך השנה. זה נכון במיוחד לכל מה שקשור לזריקות מבחוץ. המקום היחידי שבו ניתן לראות איזושהי קונסיסטנטיות הוא ההגנה על הטבעת.
משהו נוסף. – גם נתוני ON/OFF יכולים להיות מאד מטעים במיוחד כשאתה בא לציין עד כמה לברון טוב כשההגנה שהוא מוביל היא בין הגרועות בליגה בעוד שזו שקוואי מוביל היא בין הטובות.
הוא עושה לעצמו קייס לא רע ולדעתי יסיים בטופ 3 של המועמדים לפרס, אבל אני לא חושב שהספרס תלויים בו כמו קליבלנד בלברון (או אוקלהומה בווסטברוק). הם גם עברו הרבה פחות פציעות, עד לאחרונה של אולדריג', מקליבלנד.
חוץ מזה, בשנה עם עונות סטט' כל כך גדולות, לא בטוח ש-6 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים במשחק שווים את הפרס. למרות שאם הם במקום הראשון במערב יש מצב שהפרס יהיה שלו, גם כשהוא לא בעונת קליעה מדהימה כמו שנה שעברה (26 נקודות למשחק באחוז אפקטיבי נמוך יותר, כשהוא עם 6.8 נקודות למשחק מהקו).
נהדר. שיכנעת אותי.
ומחר יבוא אפלטון וישכנע אותי שהארדן.
ומחרתיים רועי ישכנע אותי שווסטברוק.
ואז מתן ישכנע אותי שלברון.
בקיצור – אני אדם משוכנע.
(-:
רועי כבר הכריז שהוא יבוא לשכנע אותך שלברון
איזה לברון? קגלמאכר!
🙂
100+
למרות שיהיה לי קשה אם זה לא ילך לראסל
צריך לקחת ברצינות גם את לברון, במיוחד עם היכולת של השבועות האחרונים. לא MVP בהכרח אבל בהחלט טופ 4
וכמובן איזיאה תומאס שהוא יכול גם לזכות בסיטואציה מסויימת
הטיעון שלכאורה הכי שולי ("הוא אפור") הוא זה שמונע ממנו את התואר.
לליגה אכפת ממיתוג, ולאונארד לא בדיוק מתאים להיות הפנים השיווקיות של הליגה.
זה לא מנע ממנו לזכות ב Finals MVP אז יש "תקדים"..
אני עדיין חושב שב-2014 זה היה צריך להיות דיאו
מי ששומר על לברון ברמה גבוהה בפיינלז ומנצח אותם הוא המו"פ. מ.ש.ל ועדות נוספת לדומיננטיות של לברון
כל כך נכון
לגבי דיאו
זה לא אותו הדבר, בפיינלס MVP בדרך כלל הבחירה די ברורה (מקסימום 2-3 מועמדים), וכשהאלופה שלך היא הספרס די בוודאות ייבחר שחקן אפור (הכי נוצץ שלהם זה טוני פארקר למען השם…)
הפעם האחרונה ששחקן בלי "סטאר קוואליטי" נבחר לMVP היה לפני איזה 15 שנה (טים דאנקן).
קוואי יכול לזכות, אבל כשהמתחרים הם מכונות הייליטס וסטטיסטיקה, קשה לי להאמין שזה יקרה.
הנתונים שגיא מציג אומרים שלברון, לפחות העונה, הוא גם שחקן הגנה יותר טוב מקוואי. בהתקפה, אין ויכוח נדמה לי.
נדמה לי שיצא פה מעשה בלק רק בהפוך, לא?
(ואיך כל דיון על הליגה – על העולם בכלל – מגיע לחור השחור מס' 23).
חוק גודווין של הופס.
לפני שש שנים זה היה קובי, לפני עשרים זה היה מספר 23 אחר(או לפחות אם היה קיים אז האינטרנט במתכונתו והאתר), השאלה המעניינת היא מי זה יהיה עוד שש שנים
המועמד הטבעי, מבחינת כישרון + הייפ, הוא ג'ואל אמביד.
האחרים נחמדים מדי.
מבחינת צפי הדקות והמשחקים שלו פחות
כנראה זה יהיה יאניס, הוא מכונת היילייטס והוא שחקן מצוין
הוא נחמד מדי. מי בכלל מסוגל לשנוא אותו?
אני לא מבין איך לברון או ווסטברוק יכולים לקחת בעונה שהקבוצות שלהם מפסידות הרבה מעל 20 משחקים ולא קרובות למאזן הכי טוב בליגה.
לברון יסיים במקום הראשון במזרח.
אז מה ?
זה הופך את המאזן של הקבוצה שלו אל מול הקבוצה שתסיים במקום השני (ואולי גם השלישי) במערב ליותר טוב ?
בגלל הפער בחיסורים של שחקני מפתח של קבוצות הצמרת –
(בשורות הקאבס שחקני החמישייה החמיצו 22% מהעונה, ספרס 16%, רוקטס 6%)
דרך אגב, זו נקודת זכות אדירה לזכותו של קאוויי, איך שהקבוצה בהובלתו עדיין מנצחת כל כך הרבה למרות המון פציעות של שחקני מפתח.
שכחתי רת גולדן סטייט – 7%
העיקר שנוביצקי יקח את השחקן המשתפר….
גדול
רוצים לדעת כמה קוואי אנדריטד?
תלכו לגוגל תרשמו james harden ,Kawhi Leonard, russell westbrook ותשוו את מספר התוצאות של כל אחד
קוואי הוא כמו טימי דמות של אנטי גיבור לא מלהיב לא בעייתי פשוט שחקן כדורסל מצוין שעושה את כל הדברים הנכונים
רשימת הMVP שלי היא כך:
1. הארדן
2. תומאס
3. קוואי
4. לברון
5. ווסטברוק
6. וואל
7. יאניס
8. דוראנט
9. דרוזן
IT הוא ה-MIP אולי, לא בכלל באיזור ה-MVP. אין לו דבר להציע בצד השני של המגרש, בלשון המעטה.
הארדן וגם נאש (זכה פעמיים) וגם בארקלי ׁׁ(זכה פעם ונשדד מהתואר פעם) לא עשו/עושים הגנה…בעולם שמקדש רייטינג (התקפה מביאה רייטינג) וסיפורי סינדרלה אייזיה מועמד רציני.
והMIP לא הולך בדרך כלל לאול-סטאר שהופך למגה סטאר אם כי לא אופתע אם הואיקבל אותו..
הMIP ילך ליאניס (מועמדים אחרים הם פורטר בראדלי ביל הארסון בארנס שרודר גוקיץ)
לפני תחילת העונה הימרתי על קוואי. ככל שהעונה התקדמה נטיתי לכיוון של הארדן, אבל אם ס"א יסיימו במקום הראשון בליגה, קל וחמר אם אולדריג' ייעדר עכשיו איזה שבועיים, אז אחזור לקוואי.
עונה נהדרת: התקפית, הגנתית וקבוצתית.
לדעתי אם סן אנטוניו מסיימים מקום ראשון בליגה אין לי ספק שקאווי יקבל את ה-MVP.
אם יש מועמד שקול והוא מהקבוצה הטובה בליגה, היסטורית זה תמיד הלך אליו.
בהארדן אין סיכוי שיבחרו בתקשורת, אנטישמים כולם.
בא לי להקיא על ווסטברוק
אני אפילו פחות שונא את דוראנט עכשיו רק כי הוא החליט לברוח ממנו.
איזה מסכנים שחקני אוק', חבורת מקצוענים מוכשרים ומשקיענים שנותנים את הדם ורצים למעלה למטה רק כדי לשמש כקונוסים בתנועה.
אשך, הינך אח.
לא סובל את הריסת הDNA הקבוצתי עי ווסברוק, שידחוף את שבירת השיא לאיפה שלא זורחת השמש יחד עם "נורטון לשון רטובה"
קרב על MVP צמוד כל כך שהכל זה עניין של טעם וריח, וכמובן מה יקרה בחודש הבא. בקשר לקאווי הוא כמובן נאבק עם הארדן, ווסטברוק, ולברון ראש-בראש, סל בסל, נצחון בנצחון, ריבאונד בריבאונד.
1. עקרונית אני חושב שדווקא השנה הקרב האישי פתוח לחלוטין .
יש לפחות 4 עם קייס והם הארדן , ראסל , קוואי ותומאס.
בנוסף גם לברון ( כרגיל ) עם קייס מסוים ויש עוד 2 שמות מפתיעים בקונסטלציה מסוימת והם וול ואפילו פריק.
2. למרות האמור בסעיף הקודם חוששני שהסיפור העשרוני ( שוב הקרדיט למתן… ) הוא גימיק שייתן את התואר לראסל ….ואני שאמנם חזיתי שהתואר יילך לראסל ביום עזיבת דוראנט לא שלם עם זה ….למרות שהוא מעומד לגיטימי.
בכל זאת המאבק צמוד ותלוי איך תסתיים העונה.
והנה טופ 10 שלי …כולל מה הוא צריך לעשות בכדי להתקדם בדירוג.
אך לפני כן הגדולים שלא נכנסו .
סטפן קרי (24.9, 4.5 6.3 עם 46.7 שדה ו 39.7 3 ו 91 אחוז קו ).
האמת נתונים מדהימים ..אבל זה לא ב 50 40 90 ובכל זאת יש ירידה.
קליי תומפסון ( 21.8 3.6 2.1 עם 45.2 41.7 ו 85.3 ).
עוד אחד שמשלם את מחיר הקבוצתיות בג.ס.
לילארד פורטלנד עם מספרים אישיים יפים אך כישלון קבוצתי.
(26 5 5.9 עם 43.8 35.3 ו 89.5 ).
פול גורג ( 22.1 6.2 3.3 עם 44.7 38.7 ו 91.7 ).
מספרים נחמדים אישית אך לא מדהימים וכן לא הצלחה קבוצתית יוצאת דופן.
היווארד ( יוטה 22.1 5.5 3.5 עם 44.2 36.5 ו 82.2 ).
נחמד וגם מצליח יפה קבוצתית אך רחוק מטופ 10.
קאזינס ( 22.1 13.4 3.7 עם 45.9 32.1 ו 73.6 ).
המספרים מדהימים אך האחוזים בקליעה ובעיקר בניצחונות לא עושים אותו מעומד של ממש וגם לא את אירוויניג ולאב ( לברון ).
וגם לא את גאסול וקונלי (ממפיס ) או מוקלום ( פורטלנד ).
כמובן שלמרות המספרים גם אנתוני (ניקס ) לא ייבחר כי צריך גם לנצח בסוף….
גריפין ופול מהקליפרס יותר מדי נפצעו וגרין מג.ס פחות מדי קולע. וכנ"ל מילסאפ באאלנטה.
הנה הטופ 10 ולמעשה 11 שלי.
11. דראזדן ( טורונטו 27.4 5.4 3.7 עם 44.5 28.2 ו82.8 ).
הפציעה של לאורי יכלה לתת לו קייס….אם היה מוביל רת טורנטו לניצחונות. סיכוי של ממש לא קיים באמת.
10 . אנתוני טאונס ( מינסוטה 24.1 12.3 2.9 עם 43.8 31.8 ו69 ).
שוב מספרים מדהימים אבל באחוזים לא מרשימים ובקבוצה נחשלת…יחזק מאד מעמודתו אם מינסוטה תשתחל לפליאוף…אבל סיכוי של ממש עדיין לא.
9. דוראנט ( ג.ס 27.2 7.8 4.8 עם 48.7 38 ו 88.2 ).
הגיע לקבוצה הטובה ביותר ונהיה שם השחקן הטוב ביותר אבל נפצע ו…לא ניתן באמת להיות אם וי פי בג.ס …אם היה חוזר עכשיו מפציעה ועולה באחוזים ל 50 40 90 היה יכול להיות בר סיכוי.
8. אנתוני דיוויס ( ניו אורלינס 27.8 11.6 2.2 עם 50 30.1 ו 79.8 ).
המספרים של אם וי פי …למעט העניין הזה של הניצחונות.
בלי פליאוף אין שום סיכוי להילקח ברצינות במועמדות.
ונעבור למקומות 5-7 סיכויים קטנים אבל קיימים.
7. פריק ( מילווקי 23.3 8.7 5.5 49.8 27.9 74.2 ).
וזה עוד אחרי שקצת התקרר …בעייתו העיקרית שמילווקי מחוץ לפליאוף עדיין …אם תעשה ריצה ותגמור נניח טופ 6 והוא ימשיך להוביל אותה בכל קטגוריה ויעלה ל 24 נקודות ויעבור את 5.5 אס' ויעבור 50 אחוז 2 ו 30 אחוז מינימום 3 ו 75 קו …שזה אפשרי אז…יהיה בעל סיכוי של ממש לפחות לחמישיית העונה .
6. ג'ון וול ( וישינגטון 22.8 4.5 10.8 עם 43.2 3.1.8 ו 79.2 ).
בשקט בשקט עושה עונה מופלאה..אם וושינגטון תדהים ותיקח את המזרח ….והוא ישפר קצת את הקליעה ישפר סיכוייו ….בכל זאת עדיין לא אם וי פי.
5. לברון ( קליבלנד 26 8.2 8.8 53.8 39.8 68.3).
מבחינה מספרית לברון לחלוטין אם וי פי בוודאי אם נחשב לו את ההגנה .
העניין הוא שהוא כבר לקח כ"כ הרבה תארים אישיים שלא מספיק לו להיות ראשון בין שווים אלא להיות דרגה מעל ואת זה הוא כבר לא יכול לעשות …..לפחות לא בעונה הרגילה.
ועכשיו לקייסים של ממש.
4. אזייה תומאס ( בוסטון 29.4 2.7 6.1 עם 44.1 36.7 ו 87.3 ).
בשקט בשקט הוא הופך להיות טוען לכתר של ממש.
סיכוייו יהפכו ללגמרי מעשיים אם …בוסטון תהיה לפחות טופ 2 במזרח ובוודאי אם טופ 1. אם גם יצליח לעבוראת ה 30 נקודות ולשמור על 6 + אס ואולי לעבור את ה3 קטיפות ולהגיע אולי ל 45 אחוז ומעלה ל2 אזי הסמנטיקה הזו תסייע לו .
אך הכי חשוב.
מעל 30 נקודות ולשמור על מעל 10 ברבע האחרון ….וטופ 2 במזרח.
3. קווואי ( ס.א 26.3 6 3.4 עם 48.7 38.5 ו 89.6 ).
אין ספק מדובר במעומד של ממש עם אחוזי קליעה נפלאים מכל טווח.
אם נוסיף את ההגנה בוודאי ולבטח יהיה מעומד מוביל אם ס.א תסיים עם המאזן הטוב בליגה.
הבעיה שלו זו אכן האפרוריות ….בטח בעונת הגימגים של העונה
..במובן זה דווקא פציעת אולדריג עשוייה לעשות לו טוב אם יוכל להסתדר איתה והוא יוכל לדעתי.
מעומד מצויין שתלוי הרבה ברצינות הבוחרים.
2. הארדן ( יוסטון 29.1 7.9 11.2 44.3 36.6 85.5).
בעיני המועמד המוביל ….עם תחרות עזה מהמדורג 3 דווקא.
המספרים המדהימים שלו מגובים גם קבוצתית שכן יוסטון שלישית במערב ולא תזוז משם ב 99 אחוז.
הבעיה כאמור היחס של הבוחר הממוצע לגימיק של המדורג ראשון.
בכל זאת כדאי לו לשמור על ראשות האס ואם אפשר להגיע ל 30 נק.
1. ראסל ( אוקלהומה 32.1 10.5 10 עם 48.2 33.7 ו 83.3 ).
אם היה מביא את אוקלהומה לטופ 4 ובעיקר ל 50 ניצחונות היה קשה להתווכח .
הןא לא ….אבל הוא כן עם ממוצע טריפל וייתכן שישבור את שיא העונה לטריפל .
אם כך יקרה קשה להאמין שלא יקבל למרות שלא בטוח שמגיע לו
אני לא יודע מאיפה הבאת 48 אחוז מהשדה, בדקתי ואפילו האחוזים לשתי נקודות הן לא 48
יש לו 42 אחוז מהשדה ו5.4 איבודים למשחק. אלו לא מספרים של MVP
http://www.basketball-reference.com/players/w/westbru01.html
מכאן הנתונים שלי אגב
מעולה. תחרות שוויונית ביותר יש לנו השנה אבל ווסטברוק יקח. האמריקאים מתים על כל עניין המספרים ואי אפשר לצפות שלא יתנו את התואר לשחקן שיסיים עם ממוצע של טריפל דאבל.
לא יודע. היית חושב שגם יתנו לו את המקום באולסטאר לא?
את זה לקחו לו האוהדים לא העיתונאים.
מה שעידו כתב..
הקריטריון המכריע הוא מיקום הקבוצות ומס הנצחנות – קוואי
קשה להתווכח עם הטוענים שהעלת בעיקר בתור אוהד ספארס אבל למרות זאת אני לא מאמין שיקבל את התואר הוא 'ילד טוב מדי' ולא מספיק נוצץ – זה לחלוטין לא מוריד ממנו ומהעובדה שמגיע לו אבל הוא לא יזכה
ראוי לציין שגם ללברון בהחלט מגיע ואני ממש לא מאוהדי לברון.. אבל תוציא את לברון מקליבלנד והם לא קונטנדרים.. בלי קשר הבן אדם באמת מפלצת.. שוב אני ממש לא מאוהדי לברון.. אבל כשמגיע מגיע
מסכים עם יובל. אני חושב שקוואי עוזר להבין את גדולתו של לברון, כי הוא הולך ומתקרב אליו, גם אם עדיין לא שם, ולא ברור שיהיה, ויש לו אופי הרבה יותר סימפטי, אז אין ליגה להשמצתו. אובייקטיבית, כדורסל נטו, מעריכי קוואי יכולים וצריכים להעריך את לברון.
חשבתם על זה שזה טיפשי שכבר כמה שנים מוציאים את לברון מהמירוץ לאמויפי מסיבות כמו "הוא זכה ביותר מדי תארים" או משהו כזה" בואו נגיד את האמת
התמודדות עם פציעות בקבוצות:
ראסל: קאנטר ואולידפו
קוואי (עד עכשיו): –
תומאס: (קצת) הורפורד וביל
לברון: לאב וסמית, מעל חודש כל אחד מהם
הארדן: –
ויש עוד טיעונים (התקפה, הגנה) אבל זה ש"הוא זכה יותר מדי", "יש לו שחקנים יותר טובים אצלו בקבוצה" (לחלוטין אפשר להתווכח עליהם) הם לא טיעונים מספיק חזקים ולדעתי הסיבה האמיתית שהרבה פה פוסלים אותו היא חוסר אהבה/ שנאה לאופי שלו ופחות עניינים של כדורסל
אני חושב שאתה מבלבל בין טיעונים של 'אני חושב שהוא לא יזכה כי' עם טיעונים של 'הוא לא צריך לזכות כי'.
אם מישהו אי פעם טען שלברון לא צריך לזכות בMVP כי הוא כבר זכה ביותר מדי תארים אתה יכול לראות בזאת כהצדקה ללקיחת הטענות שלו בערבון מאוד מוגבל.
בכל השנים האחרונות בהן לברון לא זכה בMVP זה היה מוצדק לחלוטין. זה לא אומר שהוא היה שחקן טוב פחות או לא היה השחקן הכי טוב בליגה בשנים אלו(יכול להיות שמישהו חושב ככה וניתן לקיים על כך דיון אבל אין קשר חד ערכי בין שני הדברים).
עם כל הכבוד לפציעה של לאב שהחמיץ 20 משחקים, וג'יי אר סמית' שהוא באמת לא כזה פקטור משמעותי זה מצחיק לתת ללברון קרדיט על פציעות.
השנה ביוסטון קפלה הפסיד 15 משחקים, כמו גם בברלי, ושניהם כלים מאוד משמעותיים בסגל של הרוקטס. אף אחד לא זרק שם פציעות כתירוץ.
בשנה שהארדן היה צריך לזכות ב-mvp, כשיוסטון היו מקום שני במערב הווארד הפסיד 41 משחקים. אף אחד לא החשיב את זה כסיבה לתת להארדן את התואר.
לברון עם כל הכבוד משחק בקבוצה היקרה בהיסטוריה. גם אם לאב החמיץ 20 משחקים משחק לידו אולסטאר בדמות קיירי אירווינג, משחקים שם כל השחקנים שלברון היה יכול לבקש ועדיין הקבוצה שלו במקום ה-4 בליגה. וזה בלי לדבר על המנוחות שרק על זה לא מגיע לו לזכות בפרס אינדיבידואלי. מבחינתי זהו וויתור על משחק וזריקת החברים שלו לקרב לבד. סבבה שזה כמחשבה לטקטיקה ארוכת טווח, אבל זה נגדו בכל פעם שחושבים על תרומת שחקן לקבוצה.
לגבי קאווי, המספרים האישיים שלו נמוכים משמעותית משאר המתחרים, ההגנה שלו אמנם טובה בהרבה מהארדן ו-ווסטברוק אבל נמוכים משנים קודמות ולמען האמת, הקבוצה שלו גם תסתדר בלעדיו. קח את ווסטברוק או הארדן ואלו קבוצות לוטרי.
תשמור קצת תחמושת למחר. היום מדברים על קאווי.
ניסיתי ניסיתי. לא הצלחתי להתאפק 😫
אני סנגרתי על הארדן במשך כל העונה,
ואני עדיין חושב (ולא מתבייש לכתוב זאת) שהוא יותר מראוי לזכות ב-MVP,
אבל אני הייתי משתדל להמעיט בדיבור על ההגנה של קאוויי,
בגלל שהארדן בחודש וחצי האחרונים סבל מנסיגה אדירה –
אין בתקופה הנ"ל שחקן רוקטס שאפשר ליריביו אחוזים גבוהים יותר מהארדן (+7.5%),
והעונה, בדקות שהוא לא על הפרקט, הרוקטס סופגים 4.4 נק' ל-100 פוזשנים פחות מאשר בדקות שהוא משחק.
למה אצל קוואי אינך משתמש בטיעון המנוחה?
כי אצל קאווי זה רק פופ מחליט (וזה גם נגדו). כשלברון נח זה ברור לכולם מאיפה מגיעה ההוראה. לברון עושה מה שלברון רוצה לעשות. וכשלברון נח, הקבוצה מבינה שאפשר להפסיד, המשחק לא כזה חשוב.
אבל לצורך העניין- נכניס את זה גם לטיעונים נגד קאווי.
לברון נח העונה ב-3 משחקים. זו לא כמות שתשנה את דעתם של המצביעים.
ומה היה בשני המשחקים האחרים?
שפעת
אני זוכר לפחות ארבעה. ומבחינתי כל משחק ששחקן מוותר שלא כתוצאה מפציעה, זו נקודה לחובתו.
לגביאיש, בוא לא ניכנס לזה עכשיו. הארדן היה צריך לזכות בעבוע בוע ולא סתם השחקנים בחרו אותו ל-mvp.
קרי נסיכת הליגה קיבל סוכריה על שם נאש.
פתחתי חזית עם ארבעה אוהדי סאנס עכשיו.
ממש יצאתי בוז'י
מי הרביעי?
אנחנו נשמור על נתניהו מאוחדת.
הלחץ הלחץ…
עלינו על זה, אפלטון אוהד סאנס בהחבא 😀
נמאס לי כבר להתווכח עם גיא אז אני אתווכח איתך שניה על משהו מלפני שנתיים.
'בשנה שהארדן היה צריך לזכות ב-mvp, כשיוסטון היו מקום שני'
מקום שני אבל 11 משחקים מאחור, הmvp הלך אז בדיוק לאן שהוא היה צריך ללכת.
חוץ מזה שאר הטענה לגמרי במקום.
הפוסט של זאק לואו, כבר לא כל כך אקטואלי. זה אכן מרגיש שהטיעונים שלו כבר פחות משקפים את המציאות –
מאז הראשון לפברואר –
קאווי מאפשר ליריביו לשפר את ממוצעיהם ב-0.8% (בעונה כולה הוא מוריד את האחוזים של יריביו ב-0.8%)
(כך שהטיעון ששוב הוא מגן עילית כמו בעונות הקודמות, כבר לא תקף)
קאוויי קולע יותר מאי פעם – 28 נק' למשחק,
אבל האחוזים הם כבר לא נושקים ל-40/50/90 ,
הוא קולע ב-48.6% מהשדה, 30.7% מה-3, 86.1% מהעונשין.
בנוסף, באותה תקופה יש לו גם 6.3 רב', 3.9 אס'.
לברון באותם חודש וחצי (מהראשון לפברואר) –
לברון מוריד את אחוזי יריביו ב-5.5% ,
וקולע קצת פחות נקודות למשחק מקאוויי – 27.2 נק' למשחק,
אבל הוא קולע אותם ב-58.9% מהשדה, 49.3% מה-3 , ו-63.4% עלובים מהעונשין.
בנוסף ללברון יש באותה תקופה גם 9.3 רב', ו-10.2 אס' למשחק.
גיא, אני לא מבין למה אתה מחלק את העונה למקטעים כשמדברים על פרס עונתי. זה לא תחרות על שחקן החודש אלא על ה-MVP של העונה (לפחות ל-66 המשחקים האחרונים של העונה).
הפוסט כולל את מה שזאק לואו כתב לפני חודש –
אני מנסה להראות שחלק גדול ממה שהוא כתב כבר לא רלוונטי.
(בתגובה הראשונה שלי כתבתי את הנתונים העונתיים)
זה כן מעניין לזהות מגמות. נשארו עוד לא מעט משחקים, ודברים ישתנו.
אני חושב שנתוניו של קאוויי ישתנו לרעה, בעוד אלו של לברון – לטובה.
לנארד לוקח את הזריקות הקשות
לנארד שומר את השחקנים הטובים ביותר של היריב.
אם הספרס ראשונה במערב קוואי MVP
לדעתי האם וי פי זה שחקן שאתה מוציא אותו מהקבוצה שלו ומקבל ירידה חדה בביצועי הקבוצה
במקרה של קוואי הספרס מסוגלת לחיות גם בלעדיו
השחקנים בעלי ה value הכי גבוה עבור הקבוצות שלהם –
הארדן
אייזה ב׳
ווסטברוק ( בעיקר בגלל הריכוזיות שלו שלטעמי פוגעת בקבוצה )
דוראנט
גודלן סטייט ללא דוראנט הפכה מקבוצה של 67-70 ניצחונות לקבוצה פגיעה שלא מתפקדת
זה נראה אבסורדי אבל לדוראנט יש את האם אמא של הסיי ל MVP
תראו זה באמת לא חשוב למי התואר ילך.
אני היתי שמח אם היו עושים קצת כבוד להארדן סוף סוף, אחרי שהוא עזב בית ולקח על הגב שלו קבוצה לא מתפקדת בכל השנים האחרונות (אולי עכשיו הוא סוף סוף רואה את האור9.
אבל, אם כבר אז גיא בתגובות 5+25 הסביר למה לברון.
הוא השחקן הכי טוב שמשחק הכי נכון והתרגלנו לזה כמו שהשמש זורחת כל בוקר במזרח.
אני חייב להודות שקשה לי לראות את המילים 'משחק הכי נכון' ליד שחקן שעושה כל כך הרבה צעדים ועבירות תוקף שלא נשרקים/ות, אפילו שברור לי שהכוונה אינה קשורה לזה. ושזה יחסית נכון לגבי הכוונה, למרות שהוא ממש לא היחיד שמשחק נכון, ואי אפשר ממש להגיד החל מרמה מסוימת זה יותר נכון מזה.
אני חושב שלהארדן ולקאוויי מגיע בדיוק כמו ללברון.
למרות שזה לא נראה ככה, אני חושב שהסטטיסטיקה היא לא חזות הכל.
(כן, באמת!)
הארדן השנה לקח קבוצה שבשנה שעברה הייתה שבורה מנטלית, העמיס אותה על הגב, והפך אותה לקונטנדרית.
והוא עשה זאת תוך כדי שהוא ממציא את עצמו מחדש.
קאוויי, הוא השחקן הטוב ביותר, והמשמעותי ביותר, בקבוצה שיש סיכוי שתסיים את העונה עם המאזן הטוב בליגה.
וגם אם לא, זו קבוצה שהתמודדה עם חיסורים לא פחות מהקאבס של לברון.
קאוויי לוקח על עצמו המון, גם בהגנה (כרגיל), וגם בהתקפה. במאני טיים, הוא פעם אחר פעם מספק את הסחורה,
וכל זה כאשר אין לצדו עילוי התקפי שיעזור בנשיאת הנטל (כמו קיירי לצד לברון, או כמו קרי לצד דוראנט/דוראנט לצד קרי).
מאחד עד עשר. עד כמה המוטיבציה שלך לכתוב תגובה נובע מהצורך לשחק את פרקליט השטן?
אני די עקבי בתגובות שלי.
זו לא הפעם הראשונה שאני כותב שהארדן וקאוויי משחקים כדורסל ששווה MVP.
קוואי אדיר ואני אשמח אם יהיה MVP. ביחד עם זה, להגיד שלצידו אין עילוי התקפי במאני טיים בלי להתייחס לאולדריג', גאסול, טוני, מאנו, דיוויד לי ופאטי מילס – כל אחד מהם עם רזומה של סלי מאני טיים – זה חוסר דיוק.
דבר נוסף – אם MVP זה השחקן שהיעדרות שלו הכי משפיעה על הקבוצה, ראו את המאזן של הקאבס בלי לברון. באופן עקבי איתו הם קונטנדרים עד אלופים, בלעדיו לא מגיעים לפלייאוף במזרח. אני חושב שבשקלול של הגנה, התקפה (כולל יעילות התקפית) וערך כללי לקבוצה לברון הוא ה-MVP למרות הסימפטיה הרבה שיש לי לקוואי.
השחקן שהייתי לוקח לכל קבוצה שהייתי בונה (אחרי לברון)
אם אתה לוקח את לברון(סבבה לך ,תעלים גם את נורטון הדפקט,נודה לך)
אין סיכוי שתיקח את קוואי גם,זה לערבב מים ושמן,יגמר בפיצוץ.
נרקסיסט מכוער וחולה תהילה יכול להתחלק בתהילה עם כוכב אמיתי????
נו ווי חוזי
יכולתו של לברון היא יכולת של כוכב אמתי ואף כוכב על. וכל התארים שקיבל לא קיבל בגלל יחסי ציבור. רק כוכב על יכול להציג יכולת כפי שהציג לברון בגמר האחרון והוא היחיד אי פעם שהוביל בכל הנתונים החשובים את שחקני שתי הקבוצות בגמר. ורק כוכב על אמתי יכול להשיג נתונים כמו נתוניו של לברון במשך הקריירה.
זמן רב שומר בבטן שלקוואי מגיע, אפילו שהוא לא שש לתואר
תודה על הכתבה הצודקת ועל התגובות
אם אתם בוחרים את השחקן שהכי חשוב לקבוצה שלו אז תבחרו את ווסטברוק או הארדן.
אם אתם בוחרים את השחקן שהביא הכי הרבה הישגים לקבוצה שלו – בעיקר אם יסיימו במקום הראשון – לנארד
מאמר ודיון נפלא.
לא ייתכן להלל את הממוצע של ווסטברוק בלי להתייחס לכמות האיבודים. זה מוריד מגדולתו של ממוצע ה – TD שלו.
לעניות דעתי מה שעושים איזייה תומאס וקווי הופך אותם למועמדים מובילים ל MVP, לפני האחרים.
אתם מסתכלים על זה מעיניים ישראליות, את האמריקאים מעניין מספרים, הם אוהבים שיאים וסטטיסטיקה.
אם ווסטברוק מסיים עונה עם ממוצע של טריפל דאבל הוא לוקח את האם וי פי נקודה.
ואז גורדון מיוסטון ייקח שחקן שישי, ופופ מאמן העונה, אם הספרס ראשונים. לאיזאה והמזרח יישאר השחקן המשתפר
בבחירת הmvp יש גם שיקולים "פוליטיים", כמו איזו קבוצה כבר קיבלה איזשהו פרס אחר כמו מאמן השנה, שחקן שישי וכו, וגם מי קופח קצת שנים קודמות, ולמי יש סיכוי להצטיין גם בשנים הבאות…
בגלל שהתחרות כ"כ צמודה, יכול להיות שדווקא הדברים הקטנים האלו הם אלה שיכריעו
אין פה תחרותתתת.
תיספרו כמה פעמים לברון מוזכר בכתבה של קיווי שיצתרך בפעם הראשונה בפלייאוף ליראות אם הוא יכול ליסחוב קבוצה לבד.
משכנע מאוד, קוואי ללא ספק נותן עונה מעולה, לדעתי התחרות לmvp צריכה להיות בינו לבין הארדן, אם כל הכבוד לווסטברוק והטריפל דאבל הוא לא יגיע ל50 ניצחונות והסגל שיש לו שווה 50 ניצחונות. לברון נח יותר מדי וגם כשהוא לא קליבלנד נפלה לרצפי הפסדים שלא אמורים לקרות לקבוצה ככ חזקה.
כתבה מצויינת, נתונים מאלפים וכל הטיעונים שלך לגיטימים וכו'.
אבל אני שונא את התואר המיותר הזה MVP, כמעט כמו שאני אוהב את קאווי.
כדורסל הבוא משחק קבוצתי, בטח של הספרס.
זאת תפיסת העולם של המועדון. תמיד ה- W חשוב יותר מהישג אישי כזה או אחר.
אם יש משהו מיותר יותר מתואר MVP הוא תואר ה- MVP של העונה הסדירה (כן, באותו סל אשפה של תואר מאמן השנה וכו').
מה כל זה שווה אם עפים בסיבוב הראשון?
(וכולנו יודעים שזה קרה ועוד עלול לקרות).
אם כבר יש טעם כלשהו בתואר MVP, זה בפליאוף (וגם אז זה מיותר וטיפשי להחריד).
ועוד נקודה למחשבה, אגב ווסטברוק (ואפילו הארדן):
בפליאוף, אין סיכוי לשחקן שלא לקח טבעת לקבל את תואר ה-MVP לא משנה עד כמה הוא טוב.
מדוע הדבר לא תופס גם בעונה הסדירה?
בפעם הראשונה שחולק התואר בגמר זכה בו ג'רי וסט מהלייקרס למרות הפסד לסלטיקס באליפות האחרונה של ביל ראסל.
כתבת יפה מאוד, עומר. האמת שגם אני התחלתי לכתוב על זה והתכוונתי לשלוח, ועכשיו ראיתי את הכתבה שלך וזה היה כמעט כמו העתק הדבק. אתה האקר במקרה? 😉
יודעים למה קאווי הוא הMVP האמיתי?
כי כל הדיון הזה לא מעניין לו חצי ביצה.
לא חושב שאפשר להגיד את זה על ראסל או הארדן.
לפי דעתי הטיעונים למה קוואי צריך לקחת נכונים אבל בעונה כזאת של ווסטברוק שיש לו ממוצע טריפל דאבל ושהארדן נותן מספרים מדהימים אז חמישיית הMVP שלי:
1.ווסטברוק
2.הארדן
3.קוואי
4.אייזיה תומאס
5.לברון